שימוש בתהליך קונצנזוס דלפי לפיתוח פרוטוקול טיפול רפלקסולוגי מובנה להפחתת חרדה לפני ניתוח

רקע כללי ומטרת המחקר

המחקר עוסק בחרדה של מטופלים לפני ניתוחים (חרדה פרה-אופרטיבית), תופעה שדווחה בקרב 11% עד 80% מהמנותחים המבוגרים. חרדה זו יכולה להשפיע לרעה על מהלך הניתוח וההחלמה, ולגרום לבעיות כמו כאב מוגבר, בחילות, הקאות, ועיכוב בהחלמת פצעים. טיפולי רפלקסולוגיה (שיטת עיסוי המבוססת על הפעלת לחץ על נקודות בכפות הרגליים שמייצגות איברים שונים בגוף) כבר הראו בעבר יכולת להפחית חרדה לפני ניתוחים או הליכים רפואיים. הבעיה היא שאין הסכמה בין המטפלים לגבי הנקודות המדויקות בכף הרגל או הטכניקות הטובות ביותר. לכן, מטרת החוקרים הייתה לפתח פרוטוקול טיפול מובנה ומוסכם באמצעות מומחים, שניתן יהיה ליישם אותו במחקרים קליניים כדי לבדוק באופן אחיד את יעילות הרפלקסולוגיה בהפחתת חרדה לפני ניתוח.

מהלך המחקר (השיטה)

כדי להגיע להסכמה אחידה, השתמשו החוקרים בשיטת מחקר הנקראת תהליך דלפי (Delphi process). מטרתה להגיע לקונצנזוס (הסכמה רחבה) של מומחים בתחום מסוים על נושא שבמחלוקת.

1. משתתפים: בתהליך השתתפו 22 מומחים/מטפלים בתחום הרפלקסולוגיה, כאשר 20 מתוכם השלימו את כל שלבי המחקר. למשתתפים היו לפחות שנתיים של ניסיון בטיפול והם נבחרו מתוך קליניקות פרטיות, קופות חולים ובתי חולים. חלק מהמטפלים התמקדו בטיפול בחרדה לפני ניתוח.
2. התהליך: התהליך נמשך כשנה (ינואר 2017 עד ינואר 2018) וכלל שלושה סבבים באמצעות דואר אלקטרוני, שנועדו לחסוך זמן ולשמור על אנונימיות המשתתפים. הקונצנזוס הוגדר כהסכמה של 80% מהמטפלים.
3. הטיפול המבוקש: הטיפול תוכנן להיות קצר, 15 דקות בלבד, ולהינתן באזור ההמתנה לפני הכניסה לחדר הניתוח.
4. הסבבים: 
   • סבב 1: המטפלים ענו על שאלה פתוחה לגבי הגישה הטיפולית המועדפת. כל המטפלים בחרו ברפלקסולוגיה בכפות הרגליים (לא בידיים), ורובם הסכימו שיש צורך בעיסוי מקדים באזורי הראש, עמוד השדרה, הסרעפת, מקלעת השמש (SP) והאגן.
   • סבב 2: הוגדרו נקודות הרפלקס, והושגה הסכמה רחבה על שימוש בנקודות הקשורות למקלעת השמש, הסרעפת, עמוד השדרה, הראש, חגורת הכתפיים והאגן. כמו כן הוסכמו טכניקות ספציפיות כמו "פתיחת החזה" ותרגיל נשימה משולב בלחץ על כף הרגל.
   • סבב 3: בדיקת ההסכמה הסופית על הפרוטוקול, יעילותו ובטיחותו.

תוצאות המחקר 

1. הפרוטוקול המוסכם: המטפלים הגיעו להסכמה גבוהה (4.35 מתוך 5) לגבי הפרוטוקול הטיפולי המובנה שפותח. הפרוטוקול אורך כ-15 דקות והוא מתמקד בגירוי נקודות המפעילות את מערכת העצבים הפארא-סימפתטית, האחראית על רגיעה.
2. מרכיבי הטיפול: הפרוטוקול כולל מספר שלבים: הרפיית מפרקים ועיסוי כללי מקדים (כדקה), עיסוי להרפיית מערכת העצבים והשלד (אצבעות, ראש ועמוד שדרה), עיסוי לאזור חגורת הכתפיים והסרעפת, עיסוי עדין של מקלעת השמש (SP), וכן תרגיל נשימה משולב (שתי דקות) שבו המטפל לוחץ בעדינות על אזור מקלעת השמש בזמן שהמטופל נושם עמוק.
3. בטיחות: המומחים הגיעו להסכמה מלאה (5 מתוך 5) על כך שהפרוטוקול המוצע הוא בטוח לשימוש בסביבה בית חולים. בנוסף, הם העריכו כי הסבירות שתתפתח תגובה כלשהי לטיפול היא נמוכה מאוד (1.6 מתוך 5).
4. משמעות: הפרוטוקול הזה פותח במיוחד עבור הטיפול הקצר והממוקד הנדרש במסגרת בית החולים. על אף שהרפלקסולוגיה נוטה להיות הוליסטית ואישית, החוקרים טוענים כי שימוש בגישה אחידה חיוני לצורך עריכת מחקרים קליניים שיבחנו את יעילות הטיפול בסימפטום ספציפי כמו חרדה לפני ניתוח.

חוקרים ומוסדות:

שמואל אטיאס (Samuel Attias), אלעד שיף (Elad Schiff), זאהי ארנון (Zahi Arnon), בלום נאה (Bluma Nae), מוסטפא סומרי (Mostafa Somri), עופרי אבנרי (Ofri Avneri), יעל גרוס (Yael Gross), וליטל קינן בוקר (Lital Keinan Boker).

אוניברסיטאות ומוסדות רפואיים קשורים:

• המרכז הרפואי בני ציון, חיפה (השירות לכירורגיה אינטגרטיבית ומשלימה, מחלקה פנימית, המחלקה להרדמה, מחלקת מיילדות, המחלקה להמטו-אונקולוגיה).
• בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה.
• הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, חיפה.
• הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
• המכללה האקדמית עמק יזרעאל.
• המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ישראל.