שיאצו כטיפול תומך בדיכאון בחולי אלצהיימר: מחקר פיילוט

מהלך המחקר:

מחקר פיילוט לא-מבוקר ופתוח זה נועד להעריך את הבטיחות וההשפעה של שיאצו כטיפול תומך בדיכאון בקרב חולי אלצהיימר. המחקר נערך על 12 מטופלים (גיל 65 שנים ומעלה) שאובחנו עם מחלת אלצהיימר קלה עד בינונית (מדד MMSE בין 18 ל-26) ודיכאון נלווה. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות למשך 10 חודשים:

1. קבוצת שיאצו (IG): קיבלה טיפול תרופתי סטנדרטי ופעילות גופנית, בתוספת טיפול שיאצו שבועי (במשך 45 דקות) למשך 10 חודשים.
2. קבוצת ביקורת (CG): קיבלה טיפול תרופתי סטנדרטי ופעילות גופנית בלבד למשך 10 חודשים

בשתי הקבוצות ההשפעה נמדדה באמצעות מדדים נוירו-פסיכולוגיים שונים, כולל מדד הדיכאון בגיל המבוגר (GDS-15), מדד קוגניטיבי (MMSE), ומדד מצב תפקודי (ADL).

תוצאות:

1. דיכאון: הניתוח הראה שיפור סטטיסטי מובהק בציון מדד הדיכאון (GDS-15) בקבוצת השיאצו (מ-9.5 לפני ל-5.7 אחרי), בהשוואה לקבוצת הביקורת
2. מצב קוגניטיבי ותפקודי: לא נצפה שינוי מובהק בציון הכללי של המדדים הקוגניטיביים (MMSE) או התפקודיים (ADL) בין שתי הקבוצות.
3. בטיחות: הטיפול בשיאצו נסבל היטב על ידי כל המשתתפים ולא דווחו אירועים שליליים.

מסקנות החוקרים:

מחקר הפיילוט הראה כי טיפול שיאצו עשוי להיות בטוח ויעיל כטיפול תומך להקלה על סימפטומים של דיכאון בחולי אלצהיימר. החוקרים מעלים השערה כי השיפור בדיכאון עשוי להיות קשור להשפעה של השיאצו על ציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-בלוטת יותרת הכליה (HPA axis), בדומה למנגנונים המדווחים בטיפולי מגע אחרים. נדרשים מחקרים עתידיים רחבי היקף יותר כדי לאשר ממצאים אלו ולבחון את מנגנון הפעולה.

חוקרים ומוסדות:

Giuseppe Lanza, Stella Silvia Centonze, Gera Destro, Domenico Ciavardelli. מכון המחקר Oasi (איטליה), ואוניברסיטת "קורה" של אנה (איטליה).