תאריך פרסום 

לא להתנשם בלי לחם: לקראת פרדיגמה אינטגרטיבית להתערבויות מיינדפולנס בבעלות קהילתית לטיפול בגורמים מבניים של התפתחות אנושית ואי-שוויון בבריאות

קריאה לפעולה להטמעת מיינדפולנס תוך ריכוז הבעלות בקהילה והתייחסות לגורמים מבניים (כגון ביטחון תזונתי) המייצרים אי-שוויון בבריאות

No Breath (Work) Without Bread: Toward an Integrated Paradigm for Community-Owned Mindfulness Interventions to Address Structural Drivers of Human Development and Health Disparities

מהלך המחקר:

זהו מאמר קריטי ותיאורטי המציע פרדיגמה חדשה (No Breathwork Without Bread) להטמעת התערבויות מבוססות מיינדפולנס (MBIs) באוכלוסיות מוחלשות, תוך התייחסות לביקורת לפיה פסיכולוגיה נוטה לאינדיבידואליזציה של פתולוגיה ומחלות הנובעות מגורמים חברתיים ומבניים.

תוצאות:

  • הצורך להתמודד עם גורמים מבניים: מיינדפולנס יכול לקדם שינוי פנימי (Inner Transformation) וחוסן, אך אינו מספיק. באוכלוסיות החסרות מענה לצרכים בסיסיים (כגון ביטחון תזונתי, דיור, יציבות כלכלית) שינוי אינדיבידואלי אינו מטפל במצבים המבניים המייצרים מחלות ואי-שוויון.
  • הסכנה ב"נשימה בלי לחם" (Breathwork Without Bread): הטמעת MBIs ללא התייחסות לנסיבות החומריות היא בבחינת "לצקת אבקת גרד על אנשים ולומר להם לעשות מדיטציה במקום לגרד", כלומר – התעלמות מהגורם המבני לסטרס.
  • עקרונות הפרדיגמה המשולבת (Call to Action): כדי שהמיינדפולנס ישיג שינוי חברתי אמיתי (Social Transformation), על המיישמים לפעול לפי חמישה עקרונות:
    1. מרכוז הבעלות הקהילתית: הקהילה קובעת את הצרכים וההתאמות של ההתערבות, במקום המיישמים.
    2. טיפול בצרכים חומריים: יש לזהות צרכים חומריים דחופים (SDOH – Social Determinants of Health) ולשלב התערבויות חומריות (כגון סיוע במזון/דיור) יחד עם ה-MBI.
    3. התייחסות לאי-שוויון בכוח: יש לפעול באופן אקטיבי לחלוקה מחדש של משאבים וכוח בקבלת ההחלטות, כדי להבטיח את השתתפותם של אלה שנמנע מהם כוח היסטורית.
    4. מעורבות רב-סקטוריאלית: יש לרקום רשת של שותפים מכל הסקטורים (ממשלה, מגזר שלישי) כדי לטפל בבעיות הקהילה.
    5. שינוי רב-רמות: פיתוח תיאוריות שינוי שמקשרות בין שינוי פנימי לשינוי חומרי אינדיבידואלי ולשינוי מבני קהילתי.

מסקנות החוקרים:

הגישה המסורתית ל-MBI, המתמקדת רק ב"פנים", אינה מספקת. יש צורך בגישה מעורבת חומרית, בעלת בעלות קהילתית ויחסית (Materially Engaged, Community-Owned, and Relational) כדי לממש את הפוטנציאל של המיינדפולנס ככלי לצדק חברתי ולבריאות הציבור.

חוקרים:

Matthew J. Lyons, Deanna M. Kaplan, Sarah H. Cross, and Roman Palitsky