רקע ומטרת המחקר
הרפואה האינטגרטיבית (IM) היא גישה המשלבת טיפולים משלימים (כמו דיקור או צמחי מרפא) יחד עם הטיפול הרפואי המקובל. כיום, השימוש בטיפולים אלו נפוץ מאוד – כשליש מהאוכלוסייה בארה"ב ושלושה רבעים ממחלימי סרטן משתמשים בהם. הבעיה היא שחולים רבים אינם חושפים בפני הרופאים שלהם שהם משתמשים בטיפולים משלימים. חוסר גילוי זה מעלה את הסיכון לאינטראקציות שעלולות להיות מסוכנות בין תוסף/צמח מרפא ולבין תרופה.
מטרת המחקר הייתה לבחון האם ניתן ללמד סטודנטים לרפואה לא רק מהי רפואה אינטגרטיבית (הידע התיאורטי), אלא גם כיצד ליישם מיומנויות מעשיות, כמו כישורי תקשורת עם מטופלים בנושאים אלו, ובכך לצמצם את הפער הקיים בחינוך הרפואי.
שיטת המחקר
המחקר התבסס על קורס חובה שנמשך שלושה ימים והועבר ל-161 סטודנטים לרפואה בשנה הרביעית באוניברסיטה העברית בירושלים. הקורס נערך בנובמבר 2020 והיה במבנה "היברידי" (משולב) – יום אחד פנים אל פנים ושני ימים מקוונים (דרך זום) – בהתאם למגבלות מגפת הקורונה.
התוכן כלל הרצאות מקוונות ממומחים בינלאומיים, סרטונים מוקלטים מראש בנושאים כמו צמחי מרפא, רפואה סינית מסורתית, רפואת גוף-נפש ואינטגרציה בטיפולי סרטן וניתוחים. כמו כן, הסטודנטים השתתפו בסדנאות מעשיות בהנחיית מנטורים, כולל רופאים קונבנציונליים וגם מטפלים אינטגרטיביים (כגון טאי צ'י, דיקור ולחיצות).
הסטודנטים התבקשו למלא שאלונים לפני הקורס ואחריו, בהם דרגו בעצמם (בסולם 1 עד 5) את רמת המיומנות שלהם בשישה תחומים מרכזיים, כמו: כיצד לתשאל מטופלים על שימוש ברפואה משלימה (לקיחת אנמנזה), איך לתקשר עם מטופל שמאמין בגישה "אלטרנטיבית" לבריאות, ואיך להעריך את הסיכון והיעילות של טיפול משלים.
תוצאות המחקר
שיפור משמעותי במיומנויות:
הקורס העלה באופן משמעותי את רמת המיומנויות הנתפסות של הסטודנטים בכל ששת התחומים שנבדקו: מתוך 161 סטודנטים, 137 מהם (85.1%) השלימו את שני השאלונים. מניתוח השאלונים, עלה כי השיפורים הגדולים ביותר שדווחו היו היכולת לעבוד עם מטפלים משלימים שאינם רופאים והיכולת לשאול מטופלים על השימוש שלהם ברפואה משלימה. שיפור רמת המיומנויות היה זהה בכל קבוצות הסטודנטים, ללא קשר לגילם, מינם, שפת האם שלהם או אם היה להם ניסיון קודם ברפואה אינטגרטיבית.
החוקרים הסיקו כי הקורס, ששילב לימוד תיאורטי עם סדנאות מעשיות ודיונים, הוכיח שניתן ללמד מיומנויות של רפואה אינטגרטיבית לסטודנטים לרפואה, אפילו במסגרת המגבלות שהטילה הקורונה. המחקר ממליץ לבחון כיצד הסטודנטים מיישמים מיומנויות אלו בפועל במהלך ההתנסות הקלינית.
חוקרים ומוסדות:
החוקרים הראשיים של המאמר הם: נוח סמואלס (Noah Samuels), דורית שחם (Dorith Shaham), אלעד שיף (Elad Schiff), דינה בן-יהודה (Dina Ben-Yehuda), עדי פינקלשטיין (Adi Finkelstein), ליאור לסר (Lior Lesser), מיכאל ברגלי (Michael Bergeli), שמואל רייס (Shmuel Reis) וערן בן-אריה (Eran Ben-Arye).
אוניברסיטאות ומוסדות רפואיים קשורים:
