מחסומים ומאפשרים ליישום ראיות ברפואה משלימה: סקירה שיטתית

תקציר תוצאות המחקר

מהלך המחקר:

מדובר בסקירה שיטתית שנועדה לבצע אינטגרציה של ראיות בנוגע למחסומים ולגורמים המאפשרים ליישום ראיות מדעיות ברפואה משלימה נכללו 39 מחקרים שפורסמו ושלא פורסמו, אשר בחנו את הגורמים הללו.

מחסומים ליישום ראיות (Barriers to Evidence Implementation)

מחסומים עמדתיים (Attitudinal Barriers)

אלו מחסומים הקשורים לתפיסות, אמונות ועמדות לגבי יישום ראיות ברפואה משלימה. המחקר מצא שישה מחסומים עמדתיים שונים. הנפוצים ביותר הם:

חוסר עניין ברפואה מבוססת ראיות (EBP): יש מטפלים שפשוט אינם מגלים עניין מספיק ביישום ראיות בפרקטיקה שלהם.
תפיסת חוסר הרלוונטיות של EBP: מטפלים רבים ברפואה משלימה לא רואים קשר או רלוונטיות בין EBP לבין הפרקטיקה שלהם.

מחסומים מבניים (Structural Barriers)

מחסומים אלו קשורים למבנה ולתנאים החיצוניים של סביבת העבודה. המחקר זיהה 13 מחסומים מבניים. הנפוצים ביותר הם:

חוסר זמן: מטפלים רבים מדווחים על חוסר זמן לחיפוש, קריאה ויישום ראיות במרפאה.
זמינות מוגבלת של ראיות קליניות: קיים מחסור בראיות מדעיות איכותיות ורלוונטיות בתחום הרפואה המשלימה.
חוסר גישה למאגרי מידע: מטפלים מתקשים לגשת למאגרי מידע מקוונים או שאין להם את המשאבים הנדרשים לכך.

מחסומים קוגניטיביים (Cognitive Barriers)

מחסומים אלו נוגעים לידע, למיומנויות וליכולות של המטפלים. המחקר מצא 17 מחסומים קוגניטיביים. הנפוצים ביותר הם:

מיומנויות לא מספקות בהערכה ביקורתית: מטפלים רבים מדווחים על קושי להעריך באופן ביקורתי את איכות המחקרים.
מיומנויות לא מספקות בפרשנות מחקרים: קיים קושי לפרש נכון את ממצאי המחקרים ולהבין את משמעותם.
קושי ביישום ממצאי מחקר בפועל: גם כאשר הראיות קיימות ומובנות, מטפלים מתקשים ליישם אותן על המטופל הבודד.
הבנה מוגבלת של המחקר ו-EBP: חוסר בהבנה בסיסית של תהליכי מחקר ושל העקרונות של EBP מהווה מחסום משמעותי.

מחסומים תרבותיים (Cultural Barriers)

מחסומים אלו קשורים לערכים, אמונות, מנהגים ופילוסופיות של מקצוע הרפואה המשלימה עצמו. המחקר מצא 15 מחסומים תרבותיים. הנפוצים ביותר הם:

חוסר תמיכה מצד התעשייה: ארגונים מקצועיים וגופים רגולטוריים אינם תומכים מספיק ביישום EBP.
העדפת המטופל לטיפול מסוים: לעיתים, העדפתו של המטופל נוגדת את הראיות המדעיות הזמינות, ומקשה על יישום EBP.
חשש מפגיעה בזהות המקצועית: יש חשש שיישום EBP יפגע בפילוסופיה ובזהות הייחודית של הרפואה המשלימה.

גורמים מאפשרים ליישום ראיות (Enablers of Evidence Implementation)

גורמים עמדתיים (Attitudinal Enablers)

אלו גורמים המעודדים יישום ראיות וקשורים לעמדות חיוביות. המחקר זיהה 13 גורמים עמדתיים. הנפוצים ביותר הם:

אמונה בשימושיות של ספרות מקצועית: מטפלים המאמינים כי ספרות מקצועית ומחקרית שימושית לעבודתם היום-יומית נוטים יותר ליישם ראיות.
אמונה ש-EBP מסייע בקבלת החלטות קליניות: הכרה בכך ש-EBP תורם לשיפור תהליך קבלת ההחלטות הקליניות.
תפיסת EBP כהכרחי: הכרה בצורך של הרפואה המשלימה לאמץ את עקרונות EBP כחלק מההתפתחות המקצועית.

גורמים מבניים (Structural Enablers)

גורמים אלו קשורים לשיפור התנאים הסביבתיים ליישום ראיות. המחקר זיהה 18 גורמים מבניים. הנפוצים ביותר הם:

גישה למאגרי מידע מקוונים: מתן גישה קלה למאגרי מידע מדעים מהווה גורם מאפשר חשוב.
גישה לאינטרנט במקום העבודה: זמינות אינטרנט במקום העבודה מאפשרת חיפוש מידע מיידי ומהיר.
מתן סקירות ביקורתיות של ראיות רלוונטיות: מתן תכנים מדעים שעברו סיכום וניתוח ביקורתי חוסך זמן ומאמץ למטפלים.

גורמים קוגניטיביים (Cognitive Enablers)

אלו גורמים המעודדים פיתוח ידע ומיומנויות. המחקר זיהה 13 גורמים קוגניטיביים. הנפוצים ביותר הם:

רצון לשפר מיומנויות EBP: מוטיבציה פנימית של המטפלים ללמוד ולשפר את הידע שלהם בEBP.
גישה לחומרי לימוד מקוונים בנושא EBP: מתן חומרי לימוד נגישים וזמינים ברשת.
הדרכה על יישום ראיות בפועל: מתן הדרכה מעשית למטפלים כיצד לתרגם את הממצאים המחקריים לפרקטיקה יומיומית.

גורמים תרבותיים (Cultural Enablers)

גורמים אלו קשורים ליצירת תרבות ארגונית ומקצועית התומכת ב-EBP. המחקר זיהה 18 גורמים תרבותיים. הנפוצים ביותר הם:

מתן מנהיגות בתחום ה-EBP: מנהיגים מקצועיים וארגונים התומכים ומקדמים את יישום הראיות.
העצמת מטופלים להיות מיודעים יותר: מטופלים המעוניינים ומבינים את חשיבות הראיות יכולים לדחוף את המטפלים לאימוץ EBP.
עידוד שיתוף פעולה בין מקצועי: שיתוף פעולה בין מטפלים שונים ותחומים שונים יכול לקדם את השימוש בראיות משותפות.
הטמעת EBP במערכת הערכים של מוסדות הלימוד: שילוב עקרונות EBP בתוכניות הלימוד של הרפואה המשלימה מוקדם ככל הניתן.

תוצאות המחקר:

זוהו 52 מחסומים ו-62 גורמים מאפשרים שונים ליישום ראיות.
רוב המחסומים היו מבניים (למשל, חוסר זמן וזמינות מוגבלת של ראיות קליניות) וקוגניטיביים (למשל, חוסר במיומנויות).
הגורמים המאפשרים התמקדו בעיקר בשיפור הגישה למאגרי מידע ולסקירות ראיות, תמיכה ברכישת מיומנויות וטיפוח מנהיגות ושיתוף פעולה בין-מקצועי.
המחקרים מדגישים כי יש צורך בפתרון רב-ממדי וממוקד כדי לייעל את יישום הראיות ברפואה משלימה.

חוקרים ומוסד:

Matthew J. Leach, Yasamin Veziari. המחקר בוצע על ידי המרכז הלאומי לרפואה נטורופתית באוניברסיטת סאות'רן קרוס, אוסטרליה. פורסם בשנת 2022.